בצהרי השבעה בנובמבר, התקדמה הסיירת אל קו החוף על מנת להחליף את כוחות סיירת גולני שנלחמו בפאתי שכונת רימאל הסמוכה לים.
משם המשיכה היחידה להתקדם מזרחה, דרך שכונת שייח' עג'לין, בעומק הלחימה. במהלך הלילה שלפני ההתקפה, פרסה הסיירת כוחות חיפוי על מרחב החוף ואפשרה את מעבר חטיבת גולני. לפני עלות השחר, פתחה היחידה בהתקפה ממערב למזרח על שכונת שייח' עג'לין. הלחימה נמשכה ברצף חמישה ימים, תוך גיבוש שיטת פעולה יומית: התקפה עם אור ראשון לעומק שכונת המגורים, היערכות להגנה בתוך מבנים עם רדת החשכה – וחוזר חלילה. החטיבה נפרסה בתצורה של שני גדודים קדמיים, כשהסיירת הובילה בעקביות את ראש החץ של הכוח החטיבתי.
זהו היה הקרב הראשון במלחמה שהתבצע בפריסה מלאה של כלל כוחות הסיירת בעת ובעונה אחת. ההפעלה הרחבה סימנה אבן דרך משמעותית בלמידה המבצעית. תא השטח הכפרי של שייח' עג'לין, על מאפייניו הגיאוגרפיים, איפשר תנאי לחימה מאתגרים אך סבירים, והיווה מעין מדרגת ביניים לשלבים הבאים והמורכבים יותר של הלחימה, שהגיעו בהמשך המלחמה. במהלך הקרבות נרשמו מספר מגעים עם האויב – ביניהם ירי נ"ט על פלגת ע – 30, ירי צליפה לעבר כוח ההנדסה, ואיומים נוספים.
הלחימה בשטח הנרחב הניבה תפיסת כמויות גדולות של אמצעי לחימה, פירי מנהרות, רכבים ממולכדים ואמל"ח נוסף. במקביל, נשארה עמדת מערב של ע-30 פרוסה על קו החוף, במטרה לזהות תנועות חשודות מהנקז ההומניטרי הסמוך.
