איליי אלישע נולד גדל והתחנך בקרית שמונה. למד בבית הספר היסודי "עוזיאל" ובתיכון למד "בדנציגר". איליי מאוד אהב את העיר, את קצב החיים שם, ואת הצפון הירוק והיפה. איליי היה בחור ביישן וצנוע ועם זאת דעתן, איש עקרונות ושאפתן. היו בו בגרות, בשלות ואופטימיות תמידית. איליי רצה להבין כל דבר, היה לו אופי של מדען וכל דבר הוא חקר כדי לדעת לפרטי פרטים. בזמנו הפנוי הוא אהב בעיקר לטייל וגם לאכול במסעדות טובות ולשחק טניס. איליי היה מלח הארץ במלוא מובן המילה, הוא הרבה לטייל בארץ לאורכה ולרוחבה: כשמישהו הציע לו לטייל בחו"ל, איליי אמר לו: "מי צריך חו"ל כשאתה עוד לא מכיר את כל הארץ?". לפני כל טיול למד על המקום שהוא הולך אליו ונהנה לגלות מקומות ומעיינות חדשים ובעיקר לעשות מסלולים רבים ברגל. בתיכון עשה קורס משצי"ם וביצע שם את סדרות "רפסודיה" "והישרדות". שנה לאחר סיומם שלכל הקורסים, איליי היה למדריך בעצמו בקורס משצי"ם והוביל אחריו נערים ונערות רבים, שהעידו על כך שאיליי נטע בהם אהבה גדולה לארץ ולנופיה, ולימים אף חלקם הפכו להיות משצי"ם בעצמם בזכותו של איליי. לאחר התיכון איליי הלך למכינה הקדם צבאית אדרת שבכפר סילבר, ולאחר סיום השנה התגייס לחטיבה 7 של חיל השריון. איליי היה דמות אהובה על מפקדיו, פקודיו וכל מי שהכיר אותו. לאחר סיום המסלול המשיך לפיקוד והתמנה למ"מ בגדוד 75. בפרוץ המלחמה ירד מרמת הגולן ללחימה בדרום ונכנס ללחימה בעיר עזה יחד עם חטיבה 188. במהלך הקרבות נפצע, אך לאחר שהחלים התעקש לחזור ללחימה. בהמשך, לחם כח השריון בפיקוד איליי, יחד עם לוחמי סיירת צנחנים בשג'עייה וביום כ"ז בסיוון תשפ"ג (3.7.2024) במהלך קרבות בעיר, נפגע הטנק בפיקודו מטיל נ"ט שירו מחבלים, ואיליי נפל בקרב בעת שהגן על הארץ אותה כה אהב.

איליי נפל בקרב בכ"ז בסיוון התשפ"ד – 3.7.24 בעת שהגן על הארץ אותה כה אהב. הותיר אחריו הותיר אחריו את אמו סמדר ואת בת זוגו עדי לה רצה להינשא. נטמן בבית העלמין בקרית שמונה. בן עשרים ואחת בנופלו.