מאז ועד למועד כתיבת הספר, היחידה נמצאת בחזית הלחימה ולחמה עד כה בארבעה חזיתות, במלחמה הארוכה ואחת החשובות בתולדות מדינת ישראל. מלחמה שנפתחה בכישלון אדיר, אשר מממנו נלחם צה״ל כולו והיחידה בפרט, להשיב את החטופים ולהביא לניצחון בגזרות השונות.
היה קשה לאכול אותנו בתחילת המלחמה – כוח חי״ר בלי רק״מ? היה נראה נחלת העבר. הפיקוד הבכיר הבהיר שאין מקום בעזה לכוחות רגליים בלבד – שצה״ל לא יכנס לרבי הקומות, לשכונות הצפופות ולמחנות הפליטים. אבל הביטחון לא הגיע מלמעלה – הוא צמח מלמטה, מהלוחמים!
בצעדים קטנים. קרב אחרי קרב, מרחב קטן שהפך לשכונה, בניין שהוביל לרבי קומות, עד שהגענו לקסבאות הצפופות ביותר. עד שכבר לא נותר מקום לדילמה – העסק עובד. וכך, פעם אחר פעם, הייתה זו הסיירת שסימנה את הצעד הראשון.

ראשונה לרבי הקומות של עזה. ראשונה לקסבה של שג'עאייה. ראשונה למחנות הפליטים של חאן יונס. ראשונה לחצות את הגדר לתמרון בלבנון מאז 2006. וראשונה לחזית הסורית.

כצנלסון כתב במאמרו ״עדות לדור״ על דור לוחמי ארץ ישראל במרד הערבי הגדול:
״דוֹר אשר ידע עקירה וּשכוֹל ויתוֹם כּאשר לא ידעוּ דוֹרוֹת רבּים לפניו, ועם זה הוּטלה עליו שליחוּת אשר כּמוֹה לא ידעו דוֹרוֹת רבּים רבּים מישׂראל, והוּטל עליו לעמוֹד בּמבחן – יוֹם יוֹם. וּמבחנוֹ – כּדוֹרוֹת מעטים בּתוֹלדוֹת האדם. דוֹר המצוֹר והבּצרוֹן, אשר קלט חצים ולא נסוֹג. דוֹר זה רשאי לוֹמר ליוֹסף טרוּמפּלדוֹר ולאהרן שֶר, אנשי תל-חי: לא ביישנו אתכם. לא ערירים הלכתם. בּאשר מצאה אוֹתנוּ המערכה קיבּלנוּ אוֹתה וקידשנוּה. לא תל-חי אחד קיימנוּ, אלא כּל הארץ היתה לנוּ תל-חי, תלים חיים.״
גם על הדור שלנו, הוטלה שליחות שכמוה לא ידעו דורות רבים, וגם הדור הזה יכול להגיד- לא ביישנו אתכם, לא עריריים הלכתם. באשר מצאה אותנו המערכה קיבלנו אותה וקידשנוה.  

לצד כל מה שעשינו – בהובלה, בלחימה ובפריצת הדרך – אנחנו נושאים בלב את המחיר הכבד מכולם:
שניים-עשר נופלים. כשנים-עשר שבטי ישראל – שונים זה מזה, אך מאוחדים ברוח ובשליחות. כל אחד מהם בא ממקום אחר, רקע אחר, דרך חיים אחרת – אך כולם עמדו כתף אל כתף, ונפלו למען מטרה אחת. בין הנופלים כאלה שצמחו ביחידה, גדלו בתוכה או פיקדו בה לאורך השנים וכאלה שהצטרפו אלינו בלחימה – הפכו לשותפים מלאים לדרך, למשימה, לרוח. כולם – לוחמים אהובים, חברים לנשק, אחים.

אוריאל אביעד סילברמן, איליי אלישע לוגסי, איליי לוי, אליהו סוויסה, אריאל בן משה, גיא שמחי, הוד שרייבמן, מעוז מורל, עומרי שורץ, עמית בונצל, רותם סהר הדר, שחר בן נון.

המורשת שלהם היא הציווי ואמת המידה כלפינו – להיות טובים מספיק וראויים מספיק לאנשים הכה יקרים האלה שאיבדנו. יהי זכרם ברוך.
הספר ׳כל תחנות תוקפני׳ עובר בין התחנות בהן עברה היחידה במלחמה, ומביא את האירועים אותם עברו ׳תחנות היחידה׳ – הפלוגות.
הספר מהווה בסיס ללמידה של פעילות היחידה, ומנסה בצניעות לכתוב פרק נוסף במורשת היחידה. הערכה רבה לכל מי שעמלו על הבאת סיפור היחידה במלחמה – באופן המדויק, הכנה והאותנטי ביותר.
כל מי שלחם בשבעה באוקטובר וראה את המראות, יודע כי אסור לנו לאפשר שדבר כזה יקרה שוב אי פעם. היחידה הזאת תמשיך להילחם, כי אין לנו ברירה – אין לנו ארץ אחרת, אין לנו עם אחר ולעם ישראל אין סיירת צנחנים אחרת.